קפה הבית / 'אסף ארטיזנל' ברמת השרון

אחרי אכזבת הלחמים מ'ברדו' בנתניה, החלטנו להירגע במקום בטוח. קלאסיקה של בית קפה, הפעיל שנים רבות, והיה מקום מפגש חברתי קבוע, בימים ההם כשגרנו ברמת השרון. בתחילת שנות האלפיים היה שם קינוח שאפילו זכה להיכלל ברשימת חמשת הקינוחים הטובים בארץ. לא שמישהו באמת בדק, אבל היה נחמד לאשרר את זה כל פעם מחדש, ליד הקפה או בסיום של ארוחה עסקית. הגענו והמתנו קצת בתור, שמש נעימה ובסוף מצאנו את עצמנו ישובים במקום טוב באמצע.

התפריט מוכר וטוב, קלאסי ומגוון עם ארוחת בוקר ישראלית, בלינצ'סים מעניינים, טוסט שיכול להיות אור לגויים, כריכים ושקשוקה. התלבטנו לא מעט, והלכנו על בלינצ'ס פטה ותרד (37 ש"ח) ושקשוקה עם צ'וריסוס (44 ש"ח). נתחיל דווקא בשקשוקה עם הצ'וריסוס, שהיתה לא רעה כלל, לפחות לדעתו של אחד מאיתנו.

 מגוון ירקות שבושלו ארוכות, ביצים שעשויות לפי הספר ותיבול מעורר עם קימל וכמון. לעומת זאת, לא אהבנו את הספין של הגברת לוסי, שהצטרפה אלינו לשקשוקה, למרות השם הדרום-אמריקאי שעיטר אותה. לנו היא הרגישה ונראתה כמו אחת שיצאה מהסופר עם הטרנינג איתו הלכה לישון, אז השארנו אותה במחבת. לחם ארטיזנלי שליווה את השקשוקה, עמד בציפיות הגבוהות, והיה טרי וטוב. מה שהטריד עוד יותר מהתפוררות גוש המרכז-שמאל, זה הסלט שהוגש לנו, שנחתך שעות רבות קדם לכן, לפני שהגברת הלכה למכולת להביא את הנקניקייה.

ולבשורות המשמחות – הבלינצ'ס היה מיוחד במינו. מרקם שמרקד בין מלוואח תימני לבריק (פילו) טוניסאי, אך בפריכות מינימליסטית ביותר של אומלט צרפתי. גבינת פטה רכה ועשירה, מלווה בעלי תרד טריים וחלוטים היטב, שאיזנו ברעננות חלקה את המליחות הגרגירית של הגבינה.

 ביצי עין נוזלית, שהוחבאו בין עלי הבלינצ'ס הפתיעו במרקם מושלם, במרחק נגיעה וגם לאחריה. אותי זה החזיר שנים אחורה, לאותו הבריק שהוכן מעלי פילו ביתיים, שיוצא משמן עמוק ומקפל בתוכו ביצה עשויה למחצה, וכבר בנגיסה הראשונה נוטף פז ונוטף בדולח.

נוסטלגיה שכזו חייבה אותנו לבחור את הקינוח הטוב של כל הזמנים – "משולש לולו" (34 ש"ח). נתחיל בתיאור המרכיבים, רק כדי שתנסו להתחיל להבין על מה מדובר כאן. מוס שוקולד חלב עם קראנץ' אגוזים, טופי קרמל, קרם מוקה ואגוזי לוז. הכל בשכבות יפיפיות ומכוסות בגנאש שוקולד. היה מתבקש להשתפך על העבר, להגיד שמעולם לא הרגשנו כך, וחזרנו למחוזות ילדותנו וכו'. אז זהו שלא. הקינוח מצוין, טעים להפליא ומדויק. זה אנחנו שהשתנינו. התבגרנו. לא מספיק לעשות משהו מצוין ומתוק. צריך גם להתחדש, ובמבחן של התתחדשות המשולש הזה חדש כמו משולש ברמודה. ועדיין – למי שלא טעם מהמשולש, אנחנו אמנם מאחלים לאסף שנים רבות של ארטיזנליות, אבל לפני שמסיבה כלשהי הלולו ייעלם, מומלץ לרוץ ולנסות. קולולולו.

הדברים שלא צריך לחדש הם הקפה והשירות. מקיאטו כפול היה חזק וקטיפתי והפוך קטן היה טוב לא פחות. גם השירות במקום, מבוצע בצורה טובה שלא מביישת את המנות שמוגשות בו.

אסף ארטיזנל

התומר 28, נווה מגן

רמת השרון