לא עיר נידחת, לא איזור מפוקפק, נתניה מתפתחת בצעדי ענק. איזור התעשיה של פולג מספק גם הבלחות קולינריות מעבר לרשתות הבורגר-קניון והסושי-במבה. את 'ברדו' (מעין חברמניות ישראלית על מילה באנגלית), אנחנו מכירים מזה תקופה, ואפילו מוקירים את פועלם מתחום הבולונז'רי. לטעמי, בוקר גשום, בו לא רואים ממטר, עדיף להעביר במרחק של חצי מטר מהבית, וברדו אכן שם. לא הזמנו מקום, ולא הבנו עד כמה התמזל מזלנו, שהגענו מוקדם, כי מאוחר יותר העניינים התחממו.
המקום מעוצב כבולונז'רי צרפתי, עם מאפים ריחניים מכל עבר והמון שולחנות ערוכים לקהל רב. האקוסטיקה לא משהו, וכאשר מכשיר חיתוך הלחם מרעיש כמו מערבל בטון בפעולה, לא כדאי לנסות להעביר מסר חינוכי . אנחנו בכל מקרה מעיינים בתפריט ומגלים מגוון רחב, גם אם סטנדרטי למדי, מלא בהגיגים מקומיים.
'שקשוקה חצילים' (42 ש"ח) – עניינה אותי כרגיל, ולשאלתי המוזרה 'למה הכוונה?' קיבלתי תשובה מקסימה, שלא הייתה מביישת ילדה בשמלה אדומה ושתי צמות – 'זה שקשוקה עם חצילים'. איך לא חשבתי על זה קודם?! אז הזמנתי. ולמרבה הפלא הגיעה באמת שקשוקה ועליה הונחו מספר פרוסות חציל אפויות. השירות במקום לא התאפיין ביעילות יתר, אבל כשכבר שואלים על מנות היינו מצפים להתמקד בתיאור המנה ולא בהסברים בהבנת הנקרא. השקשוקה היתה חסרת טעם, בלי מעוף ובלי חשק, החצילים שהיו אמורים לשדרג אותה, הרגישו כנראה ממש רע, והביצים התקשו מרוב בושה. ביקשתי שהשקשוקה תהיה חריפה, אך לא הסכימו בטענה הניצחת שחריף הוא דבר סובייקטיבי ולכן הם מעדיפים לא להסתכן. 'חריף בצד' הבטיחו, וגם את זה שכחו. הם הצליחו בדבר אחד בשקשוקה הזו, והוא – לארגן לעצמם לטעום ממנה לאחר שאני מסיים להתאכזב.
מכיוון שהתפריט היה לא מעניין בעליל, ניסינו ללכת על כריך כלשהו. מגוון העדות רחב – עיראקי, טוניסאי ועוד, והכל בלחם פרנה מרוקאי. אני מאמין שהשילוב מרוקאי-טוניסאי הוא המוצלח ביותר (מנסיון אישי) , ולכן הלכנו על הסנדוויץ הטוניסאי (36 ש"ח), שהיה כאמור בתוך לחם מרוקאי מה קוראים אותו 'פרנה'. קשה להאמין שהביאו חלוקי נחל לנתניה בשביל לאפות אותו. הלחם היה אמנם טרי ואפילו טעים, אבל אין טעם לקרוא לו לחם פרנה, כאשר ג'בטה משודרגת היא תיאור מדויק ופשוט יותר. המילוי כלל ביצה קשה, סלט ולימון כבוש והיה בסדר גמור בשביל כריך. ועדיין – לא משהו שיוצאים מהבית בגשם בשבילו.
למרבה הצער הזמנו גם קינוח. 'כוכב לבן' (32 ש"ח) קוראים לו, אבל שלג דאשתקד התאים לו יותר. קינוח שאמור להיות נימוח, מתקתק וקרמי היה קשה, צמיגי, ג'לטיני ומה לא חוץ מטעים. באמת חבל.
גם הקפה היה מאכזב ביותר ברמתו, ובוודאי לא עמד בציפיות של 'בית לחם וקפה'. לא היו ברורים לנו כלל ועיקר , השולחנות העמוסים, התורים הארוכים שהשתרכו, ואפילו מכות על מקום בתור בין שני ממתינים, משל היינו בכניסה למועדון נוער רווי אלכוהול. אנחנו זכרנו איכות גבוהה יותר, ואולי צריך להתמקד בלחמים ולא לחשוב שארוחות בוקר עושים דרך אגב, אחרי האפיה. בולונז'רי – אחלה. לא יותר.
ברדו,
הבונים 12, איזור התעשיה פולג
נתניה
שישי קולינרי 